ביום ראשון 26.06.11 טסתי לאי קוס על מנת לחתור במשך שבוע ימים. התוכנית היתה לצאת מדרום האי נגד כיוון השעון לצד הצפוני של האי משם לחצות לאי קלימנוס ובתלוי בקצב ההתקדמות להקיף את האי לרוס ולחזור תוך כדי השלמת הקפת האי קלימנוס, חזרה לאי קוס והשלמת הקפתו עד לחזרה לנקודת ההתחלה בעיירה Kardamena. סה"כ חתירה של כ 280 ק"מ.
מספר ימים לפני הטיסה כבר ראיתי שהתוכנית כנראה לא תצא לפועל עקב מצב הים.
תחזית מזג האויר דיברה על ים 7 ו 8. כך כשנחתתי בשדה התעופה בקוס וירדתי מהמטוס , אומנם התאכזבתי, אבל לא הופתעתי מהרוח העזה שנשבה.
לקחתי מונית לשפת הים קרוב לפנסיון בו הזמנתי חדר ללילה האחרון של החתירה . הים היה מכוסה ברבורים. אומנם לא היו גלים מכיוון שהרוח הייתה צפונית ואני הייתי בחוף הדרומי של האי אבל הרוח לבדה הייתה מספיקה כדי להטיל בספק את יציאתי.
בכל זאת התחלתי להרכיב את הקיאק. בזמן שהרכבתי אותו ניגש אלי בחור שניהל מועדון צלילה ליד ואמר לי שהוא מבקש ממני לא לצאת היות והים מאד קשה והרוח בקצה הדרום מזרחי של האי - לשם היו מועדות פני - יכולה להגיע לים 8 ועם משבים אף חזקים יותר.
המלטמה - שם הרוח הנושבת באזור בחודשי הקיץ - הינה רוח צפונית הנושבת מפעם לפעם במשך 3 עד 6 ימים ללא הפסקה כמעט. חשבתי שגם אתגבר על החתירה הקשה ברוח החזקה אגיע לצד הצפוני של האי ושם גם יהיו גלים גבוהים.
החלטתי לא להסתכן ולהשאר יום יומיים בפנסיון ולהחליט אז לפי המצב בפועל.
ביום המחרת הרוח התגברה והיה לי ברור שלא אצא.
ביום השלילי הרוח ירדה לים 4 אבל בצד הצפוני של האי הגלים היו גבוהים מאד מנשיבת הרוח בימים האחרונים.
מכיוון שעברו כבר 3 ימים והמסלול המקורי וגם המקוצר יותר לא היו יכולים להתבצע ובנוסף אולי גם העצלות של חיי הבטלה בפנסיון, החלטתי להשאר בפנסיון ולצאת לחתירות יומיות ולשוב לפנסיון.
ביום הראשון חתרתי לכיוון צפון מזרח של האי. המרחק כ 20 ק"מ לכל כיוון. כיוון הגלים ומשבי הרוח היו לטובתי מה שהבטיח שבדרך חזרה כשאהיה קצת יותר עייף הם יהיו נגדי, מה שאכן קרה.
הראות לא הייתה כל כך טובה מה שהקשה על הערכת המרחק שגם כך הייתה די לקוייה ומה שנראה שהנה עוד ק"מ שניים אני מגיע לפינה נמשך ונמשך.
החצי הראשון של היום היה יחסית מהיר - הרוח והגלים היו איתי - ובמהירות ממוצעת של כ 7.5 ק"מ הגעתי לנקודה שאליה רציתי להגיע בפחות משלוש שעות.
חנייה קצרה במקום והתחלתי את דרכי חזרה. חתרתי במרחק של ק"מ ומעלה מהחוף ומכיוון שהפעם הרוח והגלים היו נגדי התארכה הדרך ודרשה מאמץ גדול יותר.
סיימתי את החתירה של 41 ק"מ לאחר למעלה משש שעות.
ביום רביעי החלטתי לחתור לכיוון קצה הדרום מערבי של האי אך לא להאריך למרחק כפי שחתרתי ביום הראשון. התקדמתי די קרוב לחוף והחלטתי בסופו של דבר לחתור לקצה ממש של האי שנראה שזה רק עוד מספר ק"מ בודדים, אך ככל שהתקדמתי עדיין לא הגעתי.
לאחר חתירה של 20 ק"מ הייתי די קרוב אך החלטתי לא להמשיך והתחלתי את דרכי חזרה.
בדרך חזרה הים היה איתי - הרוח ובעיקר הגלים - וחזרתי מהר יותר ללא אירועים מיוחדים.
ביום שישי חתרתי דרומה לאי Gyali הנמצא כ 12 ק"מ דרומה. החלטתי לחתור לשם להקיף את האי ולחזור. הקפת האי הייתה ארוכה משחשבתי - קצת יותר מ 12 ק"מ . גם החתירה לאי והדרך חזרה ממנו היו קצת יותר ארוכות וסה"כ קצת יותר מ 38 ק"מ.
בשלושת ימי החתירה חתרתי כ 18 שעות ועברתי כ 120 ק"מ. מלבד הפסקה קצרה של כ 10 דקות ביום הראשון לא ירדתי מהקיאק ביומיים האחרים.
תוכניות החותר הינן יפות אך לים יש תוכניות משלו והן עדיפות.
שווה לא להתעקש ולתת לים את הכבוד המגיע לו.
מפת החתירה:
היום הראשון
היום השני
היום השלישי
תמונות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה