טיול קיאקים בלופוטן נורבגיה
הקדמה
חתירה באזור לופוטן בצפון מערב נורבגיה.
הקבוצה אורגנה ע"י מיק מקורמורן קיאקים באסטוניה.
24.6.12
רמי בר שדה ואני טסנו להלסינקי דרך קייב והתאכסנו באכסניה בעיר.
25.6.12
למחרת בבוקר פגשנו ליד רציף המעבורות המגיעות מאסטוניה את פאובו פקה מפינלנד ואחרי כן את שאר הקבוצה שהגיעה במיני ואן מאסטוניה.
חברי הקבוצה כוללים את מיק המדריך,קאידו עוזרו,פטר,יאנק,אינדרק ו רין,הבחורה היחידה בינינו.
עם אינדרק חתרתי בשנה שעברה בפיורדים של נורבגיה.
העמסנו את הציוד ויצאנו לדרך הארוכה צפונה.
לאחר כ 40 ק"מ ירדנו לדרך צדדית כדי לאסוף עוד 2 קיאקים שהועמסו על גג המיניואן.
המשכנו בדרכנו צפונה לכוון לפלנד.
לאורך כל הדרך משטחים אדירים של תורמוסים בשלל צבעים וכן יערות,אגמים ונהרות.
בעצירות הרבות בדרך כדי לאכול,למתוח איברים ושונות,הותקפנו ע"י נחילי יתושים וברחשים שלא הירפו.
את עצירת הלילה הראשון עשינו בקמפינג בו חלקנו שתי בקתות מחוממות המצוידות במיטות קומותיים כאשר המחיר המכובד אינו כולל סדינים,ציפות ומגבות ולכן השתמשנו בשקי השינה שלנו.
26.6.12
בבוקר המשכנו בדרכנו וחצינו את הגבול לשבדיה.כל היום נסענו בהרים והדרך פנתה לכוון צפון מערב.
את הפסקת הצהריים עשינו בפיצריה בבעלותו של ארמני מבית לחם.
חצינו את הגבול לנורבגיה.פסגות ההרים מושלגות ומפלי מים יורדים מההרים בכל מקום.
Sortland לאחר נסיעה של כ 1400 ק"מ הגענו לסוף מסענו היבשתי ותחילת הטיול הימי, העיירה –
גם כאן התאכסנו בשתי בקתות.אחרי ארוחת הערב,אותה הכין מיק,עשינו הכרה עם שאר חברי הקבוצה, תווך הגילים גדול, בין 30 ל 66 כשהגיל הממוצע 47.
עוד באותו ערב החלו מיק וקאידו בהרכבת הקיאקים המתקפלים.
דגמי הקיאקים הם: 2 קיאקים אקספלורר ואחד רומני של חברת אן די קי שלשתם מפיברגלס שאר הקיאקים הם מתקפלים של חברת פדרקרפט,ביניהם 3 מדגם קטצלנו,2 מדגם אקספדישן ואחד קהונה.
חתירה
27.06.12 – יום 1
לאחר ארוחת הבוקר,קפה והדייסה המסורתית שתלווה אותנו לאורך כל הטיול,ארגנו את הציוד בתוך שקים אטומים למים.האוהלים,ציוד הבישול והאוכל חולקו בין הקיאקים.
במספר נסיעות הובלנו את הקיאקים על גג המיני ואן לנקודת ההתחלה שם גם השארנו את הרכב עד לאיסופו בסוף המסע.
המיקום לא כל כך נוח היות ומשטח החניה גבוה מקו המים ושיפוע הסלעים מקשה על ההורדה.
כשהכל מוכן ליציאה מיק נתן הסבר על המסלול המתוכנן לאותו יום,על הגאות והשפל שילוו אותנו משך היום.הסבר זה ניתן כל בוקר לפני החתירה לאורך כל ימי החתירה.
הפרשי הגובה בין הגאות והשפל יכתיבו לנו את שעות היציאה לחתירה כך שנחתור מה שפחות מול זרמי הגאות.
חולקו מפות מנוילנות של כל מסלול החתירה לכולם (למיק וקאידו מפות ימיות בקנה מידה יותר טוב).
יצאנו לדרך וחצינו את המיצר מתחת לגשר בטון לצד השני בערך ק"מ אחד.חתרנו דרומה.מזג האויר השתנה לעיתים קרובות.גשם ורוח שהגיעה ל 15 קשר הפכו ליום שמש נאה ולאחר מכן שוב מזג אויר סגרירי. האויר צח וקר
לאחר 12 ק"מ של חתירה עצרנו לארוחת צהריים.ארוחות הצהריים הם ארוחות קלות.לחם או קרקרים עם חמאה,גבינה,נקניק,חמאת בוטנים דבש וריבה.וכמובן הרבה קפה.
לאורך הדרך מלווים אותנו הרים מושלגים,חלקם מיוערים.עופות מים אדומי רגליים,שחפים ופאפינים בכל מקום.
לאחר עוד14 ק"מ חתירה הגענו למחנה הלילה הראשון.לילה לפי השעון כמובן,השמש בתקופה זו אינה שוקעת ואור יום מלווה אותנו 24 שעות ביממה.
למזלי הצטיידתי ברגע האחרון בכיסוי עיניים שמשתמשים במטוס כך שיכולתי להחשיך את סביבתי בשעת השינה.
כאשר נוחתים בחוף יש להעלות את הקיאקים מספר מטרים לגובה מכיוון שהגאות כאן מגיעה גם לגובה 3 מטר.
הנחיתה בחוף היא למעשה יציאה מהקיאק לתוך המים הקרים מכיון שברוב המקרים החוף אינו חולי אלא מסולע.
העלאת הקיאקים לחוף מתבצעת לרוב על סלעים ועשב ים מאד חלקים ודרושה מידה רבה של זהירות.
כיוון שהקאיקים מאד עמוסים וכבדים סוחבים כל קיאק 3 עד 4 אנשים והעלאת כל הקיאקים היא פעולה די מתישה.
החליפה היבשה חשובה כאן כדי לשמור עלינו יבשים גם בהליכה בתוך המים.לבישת והורדת החליפה היא גם פעולה מסורבלת ומעייפת ולעיתים נעזרים בחברים לבצוע פעולות אלו.
הקמנו את האהלים ומיד לאחר מכן החל לרדת גשם.
לאחא ארוחת הערב שכללה פסטה עם ירקות ושתיית תה חם הלכנו לישון.השעה 1.00 אחר חצות אך האור כבצהרי היום.
מרחק החתירה היום 26 ק"מ.
28.06.12 – יום 2
לאחר ארוחת הבוקר המסורתית והתדרוך היומי יצאנו לדרך.מזג האויר האיר לנו פנים והשמש זרחה.
נכנסנו לפיורד זרוע באיים קטנים,מפלי מים נופלים מההרים ונשפכים לים.ניצלנו את המפלים כדי להצטייד במי שתיה.
את עצירת המנוחה למתיחת איברים עשינו בחוף חולי (למעשה שרידי אלמוגים טחונים),מי הטורקיז בלגונה והפסגות המושלגות ברקע משתלבים לתמונה מרהיבה.
שמחברת בין 2 איים שרוחבה במקום הצר כ 300 מטר.בדרך הצליח פאובו פקה לדוג דג בחכה נגררת. Raftsundetמשם המשכנו לתעלת
עצרנו להפסקת צהריים וארוחה קלה ולאחר מכן המשכנו בחתירה בתעלה עד לאי קטן המשקיף על פתח הפיורד בו נכנס מחר ושם עצרנו ללילה השני.
לאחר העלאת הקיאקים והקמת האוהלים הדייגים יצאו לעבודה עם החכות.פטר אינדרק וקאידו תפסו 12 דגים שחלקם בושלו בסיר עם ירקות ואורז,האחרים טוגנו ונאכלו ישר מהמחבט.
הקמת האוהל דורשת בחירת מיקום.המקומות השונים היום מכוסים בחלקם בסלעים והמקומות הנקיים מסלעים מכוסים צמחיה גבוהה.סריקת השטח לבחירת המיקום נעשתה ע"י רמי שהצהיר שמצא מיקום מעולה ובמילים שלו "פריים לוקיישן".מושג זה השתרש למשך כל הטיול ואומץ ע"י כולם.
למרות ה"פריים לוקיישן" הסתבר שיש שפוע לאורך האוהל וקשה שלא להתגלגל מצד אחד לשני.ברוב המקומות שנבחרו כ "פריים לוקיישן" היה מזרון טבעי רך של צמחיה מקומית צפופה.
מרחק החתירה היום 27 ק"מ ובסה"כ 53 ק"מ.
29.06.12 – יום 3
היום השלישי לחתירה החל כרגיל בארוחת הבוקר עם דייסה.הפעם דייסת סולת.כל סוגי הדייסות תמיד מלוות בכמויות של חמאה וריבה.
ההכנות ליציאה נמשכות לא מעט זמן. מרגע הקימה ועד לכניסה למים עוברות כשלוש שעות.ארוחת הבוקר מלווה בקפה לפני ואחרי,שטיפת הכלים,פירוק האוהלים,אריזת כל הציוד ואכסונו כולל פסולת בקיאקים,לבישת החליפות היבשות וסחיבת כל הקיאקים למים ולבסוף התדרוך היומי לפני היציאה.כל אלו לוקחים הרבה זמן.
הנמצא כ 5 ק"מ ממחנה הלילה שלנו.בכניסה לפיורד מספר מפלי מים מרשימים הנשפכים לים.Trollfjordיצאנו בסביבות 11.00 לכוון
ספינות עמוסות בתיירים נכנסות לפיורד,החל בסירות גומי מהירות עם מספר תיירים ועד אוניות גדולות נכנסות פנימה ,עושות סיבוב ויוצאות חזרה.
נחתנו בחוף והתארגנו לטיול רגלי לאגם מים המרוחק כ 2.5 ק"מ אך בגובה 400 מטר מעלינו.הדרך הייתה רוויה בשלוליות מים ובוץ ההרים מסביב מכוסים שלג וככל שעולים הנופים מדהימים.בשלב מסויים חלק מהאנשים חוזרים וחלק מגיעים לאגם הקפוא.
לאחר חזרת כולם אוכלים ארוחה קלה,נסיונות הדייג לא מצליחים ואחרי כ 6 שעות שהיה במקום המשכנו בחתירה דרומה.
נכנסנו למפרץ ונחתנו על אי קטן לחניית הלילה.המקום מלא ברחשים ויתושים והריסוסים השונים לא עזרו.
מרחק החתירה היום 22 ק"מ ובסה"כ 75 ק"מ.
30.06.12 – יום 4
על מנת להצטייד במזון שאזל.Svolvaerלאחר ארוחת הבוקר חתרנו לעיירה
נכנסנו לנמל ונצמדנו לרציף יאכטות.העלינו את כל הקיאקים לרציף.גשם קל ירד כל הזמן.
לבושים בחליפות היבשות כהגנה מפני הגשם וגם כדי להמנע מהחלפת בגדים יצאנו לעיירה והגענו למרכז קניות.לאחר הצטיידות במזון התיישבנו באחת המזללות לארוחה.
באותו זמן טענו את כל המכשירים החשמליים.חזרנו לקיאקים כשמלא סקרנים מצלמים אותנו ללא הרף.
. מזג האויר ערפילי וגשום.Henningsvaerמכאן המשכנו לכוון העיירה
עוד עצירה לארוחה קלה ובסוף היום הגענו לאי קטן המרוחק כ 5 ק"מ מהעיירה .
הגשם ירד לפרקים כך שהיינו חייבים להקים את האוהלים במהרה.
חלק מהחוף היה חולי וחלקו האחר מכוסה בצמחייה עמוקה שמגיעה עד גובה הברכיים.את האוהל שלנו הקמנו בקטע החולי.
הוקם מחסה באזור המטבח עם יריעה שתגן בפני הגשם.
הלילה היה קר יותר מהלילות הקודמים.
מרחק החתירה היום 29 ק"מ ובסה"כ 104 ק"מ.
01.07.12 – יום 5
לאחר ארוחת הבוקר החלטנו לבצע תרגילי חימום בהנחיית מיק.מזג האויר אפרורי,ארפילי וגשום.
יצאנו לדרך והגענו לעיירה.העיירה בנויה על כלונסאות עץ משני צידי תעלת מים,סירות דייג בכל מקום.
נחתנו בחוף ששימש כממשה סירות,גם כאן נשארנו בחליפות כדי להגן מפני הגשם הטורדני.
הסתובבנו יחד עם התיירים האחרים בעיירה ולבסוף נכנסנו לבית קפה.בפנים חמים ונעים.אכלנו ושתינו וכמובן גם הטענו סוללות.
חזרנו לחתור ואחרי כ 6 ק"מ עצרנו שוב להפסקת הצהריים.הטמפרטורה הנמוכה מגבירה את הצורך במזון כדי לשמור על חום הגוף.
בהמשך דרכנו הגענו למקום בו היה מפגש זרמים שיצר ים מבולבל עם גלים מכל הכוונים.התופעה נעלמה כעבור 10 דקות.
סוף היום היה שוב על אי.הקמנו את האוהלים והתארגנו לאכילה.השמש יצאה מבין העננים והגשם פסק והיום האפור הפך ליום קיץ,לא בטמפרטורה אבל כן במראה.
אכלנו והלכנו לישון במזג אויר אידילי.
מרחק החתירה היום 28 ק"מ ובסה"כ 132 ק"מ.
02.07.12 – יום 6
בשעה 3.00 החל לרדת גשם.הגשם הלך והתחזק וכן גם הרוח.הגשם המשיך גם כשקמנו בבוקר לארוחת הבוקר (כמובן לבושים בחליפות היבשות)
התברר כשקמנו שהאוהל שלנו, כמו רוב האוהלים,יושב בתוך שלולית של מים.האוהל עמד בציפיות ונשאר יבש מבפנים למרות הרוח וכמויות הגשם שירדו.
קאידו הקים הגנה חלקית מפני הגשם במקום בו עמד המטבח.אכלנו את ארוחת הבוקר.הגשם והרוח המשיכו בשלהם וצבע השמים נהיה אפור כהה כך שהוחלט שאין טעם לצאת ושנמתין מספר שעות כדי לראות אם מזג האויר ישתפר.
למרות שהגשם המשיך החלטנו שיש להעביר את האוהל למקום יותר טוב למרות ה"פריים לוקיישן" שלו.כך עשו גם רוב אנשי הקבוצה שאהליהם נמצאו בנתיב של נחלים או בתוך אגמים.
בשעה 15.00 בזמן ארוחת הצהריים,הוחלט שהיום לא יוצאים ונמתין למחרת בבוקר.הגשם לא הראה שום סימן של הפוגה.מיק התקשר לאשתו וקיבל תחזית טובה ליומיים הקרובים.היום עבר בעצלתיים כאשר את רובו מבלים במנוחה בתוך האוהלים.הטמפרטורה ירדה ומחוץ לאוהל היה בסביבות 9 מעלות-קרר..
מיק וקאידו הרתיחו מי ים ,מלאו בהם בקבוקי פלסטיק,וחילקו לכולם כדי שיחממו את שקי השינה.
באתו יום המשיך הגשם ללא הפוגה משך 18 שעות.
היום לא חתרנו.
03.07.12 – יום 7
בסיבובות השעה 6.00 נשמעו קולות מחוץ לאוהל ,מאוד לא שכיח במסעינו כך שנראה היה שהגיעה שעת הקימה. לבשנו את החליפות היבשות ויצאנו החוצה.
כל השטח היה רטוב ומלא שלוליות ותעלות עם מים זורמים.במקום בו היה האוהל בהתחלה נראה אגם קטן שישמש אותנו לאחר מכן לשטיפת הכלים.
לאחר ארוחת הבוקר וההתארגנות שמחנו לצאת לדרך לאחר יום המנוחה הכפוי שלא רצה להיגמר.
השמיים היו עדיין אפורים אך מגמת השיפור ניכרה וגם גשם לא ירד. יצאנו צפונה לצד האטלנטי של האיים .חצינו את המפרץ ,רוח קלה נשבה והגלים היו בגובה חצי מטר. יצאנו מהמפרץ לתוך האוקיינוס האטלנטי. הגלים התחזקו ונעשו גבוהים יותר.כשהתקרבנו לסלעי החוף כולם חבשו קסדות מגן. הגלים כבר הגיעו לגובה של כמטר וחצי .כל זמן שאזור החתירה היה חשוף לים הפתוח הגלים הגבוהים הכריחו אותנו לשמור על עירנות ורק כאשר הגענו לאזור של איים קטנים וחתרנו בינם לבין היבשה גובה הגלים ירד בצורה משמעותית.
לאחר כעשרה קילומטר עצרנו להתרעננות קצרה. המשכנו בדרך וחתרנו עוד 11 ק"מ והגענו לתעלה המחברת את הים עם אגם.זו הייתה שעת השפל ומיק, שהוביל ,
ניסה לעבור במעבר אחד ונתקע על הסלעים אך לא ויתר, יצא מהקיאק וגרר אותו לצד השני. כך קרה לו שוב ולכן שאר הקבוצה החליטה לחתור מסביב למכשול, שם המשכנו יחד איתו לתוך אגם נוסף .לבסוף הגענו לעיירה בורג ונחתנו במוזיאון הפתוח לתרבות הוויקינגים שם עצרנו לחניית לילה . למזח הייתה קשורה ספינת העתק של ספינה וויקינגית בגודל מלא -23.5 מטר. הספינה משמשת להדגמת חתירה ושייט בספינות הווקינגים והיא חלק מהמוזיאון שבו מדגימים את תרבות הוויקינגים דרך מלאכות שונות וחיי היום יום של התקופה, כמו כן במקום מוזיאון הממוקם בבניין מרהיב.
קיבלנו רשות להקים את המאהל שלנו במקום ואף השאירו עבורינו את אחת הסדנאות פתוחה כך שיכולנו לייבש במבנה את הבגדים הלחים ולטעון מכשירי חשמל .
חתרנו באותו היום ללא הפסקת צהריים כחמש וחצי שעות.
מרחק החתירה היום 28 ק"מ ובסה"כ 160 ק"מ .
04.07.12 – יום 8
בבוקר קמנו ליום קיצי. השמש זרחה והשמיים היו נקיים מעננים. התוכנית הייתה לנצל את מזג האוויר ליום חתירה ארוך .יצאנו משטח המוזיאון לכיוון הים, שוב חתרנו דרך האגמים והמעברים הצרים בין האגמים השונים. רוח חזקה נשבה דבר שהיקשה על שמירת הכיוון של הקיאקים , חתרנו מהר כיוון שהיה חשש שעקב השפל המעברים בין האגמים יהיו רדודים מדי ונאלץ לשאת את הקיאקים למרחק רב. הגענו בזמן ואפשר היה לחצות את המעברים בחתירה וכך יצאנו לים .
לאחר עצירה קצרה למתיחת איברים המשכנו בדרכינו לצד האטלנטי . לאט לאט הרוח החלה להתגבר וגלי גיבוע בגובה עד מטר וחצי מכיוון הגב עזרו לנו להתקדם, אך דרשו עירנות רבה יותר כדי להימנע מהתהפכות בלתי רצויה . הרוח כבר הגיעה ל 20 קשרים והוחלט לנחות במפרץ הקרוב(שאותו כבר עברנו) כך שחזרנו קצת על עקבותינו ונחתנו בחוף חולי . ארגנו ארוחת צהריים באוהל מאולתר שהוחזק על ידי משוטים ששימש כהגנה מפני הרוח הנושבת . אחרי הארוחה יצאנו לסיבוב בעיירה שמנתה כ20 בתים .
לאחר כ-3 שעות הרוח החלה להיחלש והחלטנו להמשיך בדרך . גלי הגיבוע עדיין היו גבוהים ועזרו לנו בהתקדמות. חתרנו עוד 16 ק"מ עד ליעד לאותו יום .נחתנו באזור סלעי
ונאלצנו להרים את הקיאקים למקום גבוה כדי להשאירם מעל אזור הגאות .
בספונסון(צינור גומי לכל אורכו של הקיאק המנופח באוויר על מנת למתוח את ציפוי הקאיק )השמאלי שלי היה כנראה חור היות והאוויר ברח ממנו .קאידו פירק את הקיאק ,חילץ את הספונסון ותיקן את החור .
מרחק החתירה היום 37 ק"מ בסה"כ 197 ק"מ.
05.07.12 – יום 9
בבוקר מיק סיים להרכיב את הקאיק שלי עם הספונסון המתוקן . יצאנו מאוחר מכיוון שהיה צורך להתחשב בשעות הגאות והשפל עקב חתירה במעבר צר. בנוסף המרחק שעמדנו לעבור היה אמור להיות קצר. יצאנו לדרך בסביבות 12.00 ולאחר כ -10 ק"מ נכנסנו למפרץ קטן להפסקת צהריים. מעבר צר הוביל לתוך אגם ונחתנו ליד גשר עץ קטן בפתח האגם . הגאות הייתה לקראת סופה אך מים עדיין זרמו לתוך האגם.השפל החל והמים זרמו מהאגם החוצה לים כך שיכולנו לעמוד במים ההולכים ויורדים ולאסוף כמויות גדולות של מולים שבושלו עם שום ונאכלו בהנאה רבה. בנוסף טוגנו מספר דגים שנידוגו בים .כאשר החלטנו להמשיך בדרכנו, התברר שפטר לא נמצא בסביבה, מודאגים במקצת יצאנו לחפש אותו ולאחר זמן קצר הופיע פטר עם תשעה דגי קוד גדולים , דגים אילו שימשו בערב להכנת מרק הדגים של מיק .
מכיוון שהשפל היה בעיצומו והקאקים היו רחוקים מהמים נאלצנו לשאת אותם מרחק של כ- 50 מטר מעבר לסלעים הגדולים כדי להתחיל בחתירה- עבודה פיזית קשה .
גשם קל החל לרדת והרוח קצת התחזקה ובנוסף נשבה מולנו.
אחרי עוד 11 ק"מ הגענו ל נוספיורד שם החלטנו להעביר את הלילה בבקתה, שינוי מפנק לאחר יותר משבוע באוהלים ללא מקלחת.
הבקתה כללה מיטות עם סדינים ציפות ומגבות והעיקר מקלחת חמה - שידרוג רציני ביותר. ארוחת הערב בושלה בבקתה וכללה מרק דגים עם אורז , פרשנו לשינה בסביבות השעה 02:00 לפנות בוקר.
מרחק החתירה היום 21 ק"מ, סה"כ 218 ק"מ .
06.07.12 – יום 10
לאחר ארוחת הבוקר הסתובבנו קצת בעיירה בה נמצא מוזיאון לתולדות המקום. מזג האוויר היה טוב ,יצאנו לדרך ולאחר חתירה של 8 ק"מ נכנסנו לפיורד שבמרכזו אי שבו רצינו לעצור למנוחה קלה. כשהתקרבנו התחלנו להרגיש את הרוח החזקה מכה בפנינו. הרוח במהירות של 25 קשרים העלתה קצת גלים והקשתה על ההתקדמות. נאלצנו לחתור חזק והחלטנו לחצות את הפיורד לצד הקרוב לאי על מנת לקבל קצת מסתור מהרוח. היקפנו את האי אך המקום בו רצינו לנחות היה כבר תפוס על ידי זוג קאיקיסטים אחר ולכן
ושם עצרנו להפסקת קפה ופנקייק. גם בעיירה זו מסתבר שיש מוזיאון לתולדות העייירה שמושך עשרות תיירים למקום . Sundהמשכנו לעיירה הסמוכה
.הרוח הייתה גבית ועזרה להתקדמותנו המהירה. לאחר כ – 9 ק"מ נוספים עברנו מתחת לגשר בטון גדול ונכנסנו לפיורד. .Reinaהמשכנו לכיוון העיירה הבאה
חתרנו כ-3 ק"מ נוספים . המקום מוקף צוקים מכוסים שלג , מפלי מים הנופלים לים מכל עבר וכאן קבענו את מחנה הלילה .
לאחר ארוחת הערב הגיעו התוספות – דגים שעלו בחכות ,דגי קוד וטונה אחת .
מרחק החתירה היום 23 ק"מ, סה"כ 241 ק"מ .
07.07.12 – יום 11
התעוררנו ליום שטוף שמש. עדיין נושבת רוח קרה אבל השמש עוזרת לאזן את הטמפרטורה . יצאנו לדרך בסביבות הצהריים לכוונו של פיורד שהוא שלוחה נוספת של הפיורד בו חנינו בלילה . אחרי 2 ק"מ של חתירה נינוחה פנינו לפיורד הנוסף וכאילו אנחנו במקום אחר לגמרי , רוח חזקה קידמה את פנינו ונאלצנו לחתור מאוד חזק מול הרוח והגלים שהתרוממו. כך לאורך 6 ק"מ עד אשר הגענו לחוף בו נחתנו להפסקת צהריים ולטיפוס קצר לתצפית על האוקיינוס האטלנטי- הצד השני של לופוטן. הנוף מרהיב לשני הצדדים. ביציאה מהפיורד הרוח והזרם היו לעזרתנו ויכולנו להתקדם במהירות גבוהה . הגענו לגישרון קטן ונכנסנו דרכו לעייירה ריינה , חצינו את העיירה ויצאנו לים לקטע האחרון של המסע. בקטע זה ראו חלק קטן מהקבוצה לוייתן שהוציא את גבו מחוץ למים ומיד שקע ונעלם . לאחר 8 ק"מ נוספים הגענו לעיירה אאו שהיא העיירה הדרומית ביותר באיי לופוטן. העלינו את הקאיקים לרציף הדייגים ומצאנו חדרים לשינת הלילה.
מרחק החתירה היום 24ק"מ , סה"כ 265 ק"מ.
בסה"כ 10 ימי חתירה וממוצע של 26.5 ק"מ ליום.
יום מנוחה 1.
סיום
טיול נפלא בנופים מרהיבים ודרמטיים. ארגון למופת וקבוצה נפלאה של אנשים.
לא חם אבל ממש לא צריך להירתע ממזג האוויר ההפכפך והקר.
מומלץ בחום
8.7.12
בילינו את היום בשוטטות בעיירה ובסביבה , אני ורמי עשינו טיול רגלי לקבוצת מפלים יפה . מיק חזר עם המיני ואן בערב וכל הציוד הועמס עליו.ישנו עוד לילה באאו.
9.7.12
יצאנו בבוקר בדרך חזרה ואחרי כ 25 שעות ו 1650 ק"מ הגענו למלון שלנו בהלסינקי ונפרדנו משאר חברי הקבוצה.
למחרת חזרנו בטיסה דרך קייב הביתה.
קישור לתמונות:
